קבלה לתואר

מקובל לחשוב שתואר ראשון ניתן להתחיל רק לאחר הבגרויות והפסיכומטרי, אך זה לא מדויק. ישנם מספר נרטיבים לקבלה לתואר ראשון:

1. ציוני בגרות + ציון פסיכומטרי.
2. ציוני פסיכומטרי + מכינה קדם אקדמית. מכינה קדם אקדמית היא מכינה של מוסד הלימוד עצמו, או דרך ארגון חיצוני. ישנן מכינות ייעודיות לאנשים עם מוגבלויות שונות.
3. תכניות ייעודיות לסטודנטים עם מוגבלויות מתוך מוסדות הלימוד כגון "להיות סטודנט", תכנית הפועלת בקריה האקדמית אונו, אורנים, מכללת אחווה ודויד ילין; או תכנית "בצוותא" באוניברסיטת תל אביב.
4. כל אחד יכול להתקבל לאוניברסיטה הפתוחה, וגם באתר של מכללת רמת-גן מצוין שניתן להתקבל אליה ללא בגרות לתארים של האוניברסיטה הפתוחה.
5. אפיק מעבר של האוניברסיטה הפתוחה- מספר קורסים מסוים אשר בממוצע מספק, מזכה אתכם בזכות להתקבל לתואר גם במוסדות אחרים.

במידה והפסיכומטרי שלכם נמוך ממה שדורשים, ניתן להתקבל לתואר באמצעות ועדת חריגים. יש להגיש לוועדה ערעור, בעיקר על פי הרקע שלכם. האם שירתם בצבא או בשירות אזרחי? האם עשיתם משהו מיוחד במהלך התיכון, בעבודה, או בהתנדבות? את כל זה יש לכתוב במכתב.

צידה לדרך

בעקבות מהפכת ההשכלה הגבוהה של הביטוח לאומי אשר התחילה בעשר השנים האחרונות, בכל מוסדות הלימוד הגדולים בארץ ישנו "מרכז תמיכה". למרכז התמיכה שמות שונים במוסדות שונים.
לעיתים קיימים גם שירותים בתוך האוניברסיטה עם התמחות במוגבלויות ספציפיות.

במקרים מסוימים, תהיו זכאים למימון של הלימודים דרך תכנית שיקום מקצועי של הביטוח הלאומי.
בדרך-כלל הזכאות תקפה לתואר ראשון לשש שנים לכל היותר. במקרים מסוימים תהיו זכאים גם לתואר שני, אם יוכח מעבר לכל ספק שאותו תואר ישפר את האופק התעסוקתי שלכם. לרוב, הזכאות כרוכה באבחון תעסוקתי ושליחת הציונים מדי סמסטר לעובדת השיקום.

ביטוח לאומי לא רק מממן לכם את התואר, אלא גם התאמות נדרשות כגון חונכים, מקריאים, מתמללים, מתרגמים לשפת הסימנים, ומורים פרטיים. את ההתאמות תקבלו דרך גופים שזכו במכרז ייעודי: דוקטור לוגי, גשר, ועל"ה. בכל אזור בארץ יש שני גופים שיכולים לספק את השירות.
ההתאמות נקבעות לפי תכנית השיקום האישית שלכם וניתנות על ידי מרכז התמיכה.

יוצאים לדרך

להלן מספר טיפים שיכולים לסייע לכם במהלך התואר:

1. התקופה הסטודנטיאלית נחשבת לאחת התקופות היפות בחיים, אך היא רצופה בהתמודדויות: ריבוי חומרי הקריאה, יצירת חברויות חדשות, חיים עצמאיים (לעיתים לראשונה מחוץ לבית ההורים), וכמובן הנגשת התואר בצורה המתאימה לכם. סטודנטים רבים מתארים את התואר בתור "מסע"- כך שאם הציונים פחות טובים מהצפוי, תשאלו את עצמכם למה, תלמדו מהטעויות, ותמשיכו הלאה. בסוף יסתדר, גם אם ייקח קצת זמן. אם לא יסתדר, כדאי לכם לבדוק: האם התואר לא מתאים? האם ההתאמות שאתם מקבלים מתאימות לכם? האם יש לכם רשת תמיכה מספקת?
2. הצרכים שלכם ישתנו במהלך התואר. לא תמיד ההתאמות שקיבלתם בשנה א' מתאימות לכם בשנה ב'. בדקו כל פעם מחדש מה אתם צריכים. בדקו לא רק את הצרכים האקדמיים, אלא את כל תחומי החיים. האם קבלת ההתאמות בצורה מסוימת מפריעה להתפתחות
   חייכם החברתיים? זה יכול לקרות עקב חוסר במשאבים לפתח חברויות.
   משאבים= זמן, כסף, ואנרגיה. אפשר למצוא דרך שההתאמות לא יגזלו לכם את כל המשאבים.
3. אל תהססו לנסות דרכים חדשות. כפי שאחת מבוגרות מחזור א' של התכנית אמרה: "לימודים הם ניסוי, תהייה, וטעיה".
4. אם צריך, ניתן להתלונן על חוסר הנגשה במוסד האקדמי. ניתן לעשות את זה באופן פרטי, בעזרת הקליניקה לשוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות של האוניברסיטה העברית, או באמצעות נציבות שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות. ההמלצה היא לא להתלונן ישר, לעיתים קרובות ניתן לפתור את הבעיות באמצעות משא ומתן.
5. אתם לא לבד. גם אם אתם הסטודנטים עם מוגבלות היחידים שאתם מכירים, אנחנו פה איתכם. קהילת לעוף על התואר מורכבת מסטודנטים עם מוגבלויות כמוכם.
6. בשנים המתקדמות של התואר, מומלץ לחשוב על התנדבות או משרת סטודנט שיעניינו אתכם וגם יסייעו לכם להתכונן ליום שאחרי.

הערות:

1. העמוד נכתב עבור סטודנטים בכל הארץ. למידע בנוגע למוסד מסוים יש להסתכל באתר המוסד.
2. המידע אינו משפטי, לייעוצים פרטניים יש לפנות לגורמים מוסמכים.